המקור בתורה

בפרשת אחרי מות מופיעים שתי אזהרות לגבי אחות:

א.עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן. (ויקרא יח, ט)

ב.עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. (שם, יא)

מחלוקת התנאים

לפי חכמים – מדובר בשני לאוין נפרדים:

"עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ" – האיסור מחמת עצם האחווה, ולכן הוא קיים גם באחות שנולדה מחוץ לנישואין.

"עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" – האיסור מחמת היותה בת אשת האב, ולכן האיסור תלוי בנישואין.

לפיכך, לדעתם הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו – חייב שתי חטאות:

הבא על אחותו והיא בת אשת אביו – חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו. (יבמות כב:)

לפי רבי יוסי ברבי יהודה – קיים איסור אחד בלבד, ולכן הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו חייב חטאת אחת:

רבי יוסי בן יהודה אומר: אינו חייב אלא משום אחותו בלבד, ולא מפני בת אשת אביו... אמר קרא: 'אחותך היא' – משום אחותו אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום בת אשת אביו.

הרמב"ם (איסורי ביאה ב, ד) פוסק כחכמים, ולכן הוא (לאוין שלב-שלג) מונה את שתי האזהרות כשני לאוין נפרדים.

העונש

בפרשת קדושים (ויקרא כ, יז) נאמר שהבא על אחותו חייב כרת:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם, עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא.