המקור בתורה

בפרשת כי תצא (דברים כג, ח-ט) נאמר:

לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי, יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'.

גדר המצווה

לדעת הרמב"ם (לא תעשה נד-נה) – קיים איסור להרחיק גר אדומי ומצרי בני הדור השלישי ולהימנע מלהתחתן עמם:

שהזהירנו מהרחיק זרע עשיו אחר הכנסם בדת, רוצה לומר שאנחנו מוזהרים מהרחיק חיתונם...

שהזהירנו שלא להרחיק המצרים ולתעב חיתונם אחר היכנסם בדת.

לדעת הרס"ג (לא תעשה רסד-רסה) והיראים (סימן מב-מג) – קיים איסור להתחתן עם מצרי ואדומי בדור הראשון והשני:

מצרי. הזהיר היוצר עליהם בפרשת כי תצא למלחמה, דכתיב: 'לא תתעב אדומי לא תתעב מצרי', וכתיב: 'בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבוא להם בקהל ה'', הא דור שני לא יבוא, ולאו הבא מכלל עשה עשה.

אדומי. הזהיר הכתוב וציווה שדור ראשון ושני של אדומי שלא יבאו בקהל... ולאו הבא מכלל עשה עשה.(יראים)

יסוד המחלוקת

לכל הדעות קיים איסור להתחתן עם מצרי ואדומי בדור ראשון ושני, אלא שנחלקו הראשונים אם האיסור נמנה במניין המצוות:

לדעת הרמב"ם – יש למנות רק איסורים מפורשים, ולא "לאו הבא מכלל עשה".

לדעת הרס"ג והיראים – גם "לאו הבא מכלל עשה" נמנה במניין המצוות כלאו גמור.

הראשונים נחלקו אף בפירוש הפסוק:

לדעת הרמב"ם – הפסוק מלמד איסור להרחיק גר אדומי ומצרי.

לדעת הרס"ג והיראים – אין בהרחקה איסור, אלא הפסוק מלמד שאין טעם להרחיקו לאחר דור שלישי משום שאיסורו פקע:

דסבירא להו דאינם לאוין כלל, ולא באו אלא לשלילה שאין צריך לתעבם כעמון ומואב.(רי"פ פערלא, שם)

נקודה לעיון: דין גיורת אדומית ומצרית

התנאים נחלקו בדין זה:

לדעת חכמים (יבמות ח, ג) – האיסור חל גם על הנקבות:

מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות.

לדעת רבי שמעון (שם) – האיסור חל על הזכרים בלבד:

רבי שמעון מתיר את הנקבות מיד.

רבי שמעון משווה בין איסור עמוני ומואבי, שחל על הזכרים בלבד, לבין איסור מצרי ואדומי. לעומת זאת, חכמים מחלקים ביניהם:

לדעת הרמב"ם (פירוש המשנה, שם) – טעם היתר נקבות קיים רק באיסור עמוני ומואבי, מחמת הסברה: "דרכו של איש לקדם, ולא דרכה של אישה לקדם".

האחרונים (תוספות רבי עקיבא איגר, שם; בנין ציון החדשות עז) מעירים שמדברי הגמרא (יבמות עז:) נראה שסברת חכמים שונה.

לפי זה נראה שקיים הבדל עקרוני בין האיסורים:

איסור עמוני ומואבי – ביצירת קשר עם הלאום העמוני והמואבי, ולכן האיסור חל על הזכרים בלבד, שהם משמרים את הזהות הלאומית.

איסור מצרי ועמוני – בנישואין עם צאצאי עמים אלו; לפיכך האיסור חל הן על הזכרים והן על נקבות.