המקור בתורה
בפרשת כי תצא (דברים כג, ג) נאמר:
לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'.
מיהו ממזר?
המשנה (יבמות ד, יג) מביאה מחלוקת תנאים:
לפי רבי עקיבא – כל הנולד מביאת איסור.
לפי שמעון התימני – הנולד מביאה על ערווה שעונשה כרת.
לפי רבי יהושע – הנולד מביאה שעונשה מיתת בית דין:
איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבא.
שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים...
רבי יהושע אומר: כל שחייבים עליו מיתת בית דין.
הלכה נפסקה כשמעון התימני.
טעמו של שמעון התימני
המשנה (קידושין ג, יב) קובעת שממזרות קיימת בוולד שנולד מאישה שאין עמה תפיסת קידושין:
וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין – הוולד ממזר. ואיזה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה.
לפי זה, מכיוון שקידושין אינם תופסים בערווה – הנולד ממנה הוא ממזר.
דין וולד גוי הבא על בת ישראל
הגמרא (יבמות מה.) מביאה מחלוקת בדין זה:
לפי רבי יוחנן וסיעתו– הוולד ממזר.
לפי רב ושמואל וסיעתם – הוולד כשר:
רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי: גוי ועבד הבא על בת ישראל – הוולד ממזר....
רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל... דאמרי: גוי ועבד הבא על בת ישראל – הוולד כשר.
יסוד המחלוקת
לפי השאילתות (שאילתא מה) – המחלוקת תלויה בהבנת מהות הממזרות:
לפי רבי יוחנן וסיעתו – ממזרות היא תוצאה של כל אישות שאינה אפשרית:
ממזר מהיכא ילפינן – מאשת אח, מה אשת אח לא תפשי בה קידושין והוולד ממזר, אף הכא לא תפשי בה קידושי והוולד ממזר.
לכן, מכיוון שאין תפיסת קידושין לגוי – הנולד ממנו הוא ממזר.
לפי רב ושמואל וסיעתם - ממזרות היא תוצאה של איסור גילוי עריות בלבד:
אשת אב איסורה איסור ערווה וענוש כרת, לאפוקי הא דאין איסורן איסור ערווה ואין ענוש כרת.
ראשונים אחרים מבארים את המחלוקת בדרכים אחרות.
נקודה לעיון: ממזרות ללא ביאת איסור
תוספות (יבמות טז: ד"ה קסבר) מקשים על שיטת רבי יוחנן שגוי הבא על בת ישראל הוולד ממזר, שהרי מן התורה אין איסור בביאה זו.
תוספות מתרצים שני תירוצים:
א.ממזרות אינה תלויה בביאת איסור:
אף על גב דביאת היתר מדאורייתא... מכל מקום כיוון דלא תפסי בה קידושין – הוי ממזר.
ב.ממזרות תלויה בביאת איסור, ולכן וולד גוי הבא על בת ישראל הוא ממזר מדרבנן בלבד:
אי נמי, מעובד כוכבים לא הוי ממזר אלא מדרבנן.
התירוץ הראשון מתאים להבנה שממזרות היא תוצאה של כל אישות שאינה אפשרית. לעומת זאת, התירוץ השני מתאים להבנה שממזרות נובעת מן האיסור שנעשה.