איסור ממזר
ביאור

המקור בתורה

בפרשת כי תצא (דברים כג, ג) נאמר:

לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'.

מיהו ממזר?

המשנה (יבמות ד, יג) מביאה מחלוקת תנאים:

לפי רבי עקיבא – כל הנולד מביאת איסור.

לפי שמעון התימני – הנולד מביאה על ערווה שעונשה כרת.

לפי רבי יהושע – הנולד מביאה שעונשה מיתת בית דין:

איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבא.

שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים...

רבי יהושע אומר: כל שחייבים עליו מיתת בית דין.

הלכה נפסקה כשמעון התימני.

טעמו של שמעון התימני

המשנה (קידושין ג, יב) קובעת שממזרות קיימת בוולד שנולד מאישה שאין עמה תפיסת קידושין:

וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין – הוולד ממזר. ואיזה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה.

לפי זה, מכיוון שקידושין אינם תופסים בערווה – הנולד ממנה הוא ממזר.

דין וולד גוי הבא על בת ישראל

הגמרא (יבמות מה.) מביאה מחלוקת בדין זה:

לפי רבי יוחנן וסיעתו– הוולד ממזר.

לפי רב ושמואל וסיעתם – הוולד כשר:

רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי: גוי ועבד הבא על בת ישראל – הוולד ממזר....

רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל... דאמרי: גוי ועבד הבא על בת ישראל – הוולד כשר.

יסוד המחלוקת

לפי השאילתות (שאילתא מה) – המחלוקת תלויה בהבנת מהות הממזרות:

לפי רבי יוחנן וסיעתו – ממזרות היא תוצאה של כל אישות שאינה אפשרית:

ממזר מהיכא ילפינן – מאשת אח, מה אשת אח לא תפשי בה קידושין והוולד ממזר, אף הכא לא תפשי בה קידושי והוולד ממזר.

לכן, מכיוון שאין תפיסת קידושין לגוי – הנולד ממנו הוא ממזר.

לפי רב ושמואל וסיעתם - ממזרות היא תוצאה של איסור גילוי עריות בלבד:

אשת אב איסורה איסור ערווה וענוש כרת, לאפוקי הא דאין איסורן איסור ערווה ואין ענוש כרת.

ראשונים אחרים מבארים את המחלוקת בדרכים אחרות.


נקודה לעיון: ממזרות ללא ביאת איסור

תוספות (יבמות טז: ד"ה קסבר) מקשים על שיטת רבי יוחנן שגוי הבא על בת ישראל הוולד ממזר, שהרי מן התורה אין איסור בביאה זו.

תוספות מתרצים שני תירוצים:

א.ממזרות אינה תלויה בביאת איסור:

אף על גב דביאת היתר מדאורייתא... מכל מקום כיוון דלא תפסי בה קידושין – הוי ממזר.

ב.ממזרות תלויה בביאת איסור, ולכן וולד גוי הבא על בת ישראל הוא ממזר מדרבנן בלבד:

אי נמי, מעובד כוכבים לא הוי ממזר אלא מדרבנן.

התירוץ הראשון מתאים להבנה שממזרות היא תוצאה של כל אישות שאינה אפשרית. לעומת זאת, התירוץ השני מתאים להבנה שממזרות נובעת מן האיסור שנעשה.


להרחבה: הפוסקים האחרונים (מנחת שלמה תניינא קכד, א; אגרות משה אבן העזר א, ו; יביע אומר אבן העזר כא) דנו בדין הנולד מהפריה מלאכותית, כאשר זרעו של גבר זר ניתן לאשת איש. הדיון ההלכתי קשור בשאלה אם תיתכן ממזרות ללא ביאת איסור.