המקור בתורה

בפרשת אמור (ויקרא כב, יג-יד) נאמר לגבי הכהן הגדול:

וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח, כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.

הפסוק מלמד שעל הכהן הגדול לישא דווקא בתולה, ולכן אף אישה שאינה אלמנה – אסורה עליו אם אינה בתולה.

מצוות עשה או איסור עשה?

לפי היראים (סימן מד) – הפסוק מלמד על איסור עשה, שהכהן הגדול לא יישא אישה שאינה בתולה:

ציווה יוצרינו לכהן גדול שלא ישא שאינה בתולה, דכתיב... 'כי אם בתולה מעמיו יקח אשה'.

לפי הרמב"ם (איסורי ביאה יז, יג) – הפסוק מלמד על מצוות עשה חיובית, שכהן גדול יישא בתולה:

מצוות עשה על כהן גדול שיישא נערה בתולה.

לשיטתו, מצווה זו כוללת גם איסור לישא בעולה.

הרשב"ץ (זוהר הרקיע מד) מונה שתי מצוות נפרדות:

א."וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח" – מצוות עשה לישא בתולה.

ב."כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה" – איסור עשה לישא בעולה:

הכהן הגדול... מצווה לבעול הבתולה, שנאמר: 'והוא אשה בבתוליה יקח', והיא מצוות עשה גמורה... ואם בעל בעולה עובר בעשה... ואני תמה למה לא מנו זה מצווה מיוחדת מלבד ציווי הבתולה, שאם נשא בתולה קיים מצווה, ואם בעל בעולה עובר בעשה... שיש לבעולה פסוק מיוחד: 'כי אם בעולה מעמיו יקח אשה' – ולא בעולה.