המקור בתורה

בפרשת אמור (ויקרא כא, ז) נאמר:

אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ, כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.

הפסוק מזהיר את הכהן שלא לשאת חללה.

מיהי חללה?

הגמרא (קידושין עז.) מבארת שני אופנים שבהם האישה נעשית חללה:

חללה מלידה – אישה שנולדה מכהן שבא על אישה הפסולה לו:

איזו היא חללה – זו שנולדה מאחד מכל הפסולים.

שנתחללה בביאה – אישה אסורה לכהונה שנבעלה לכהן:

תנו רבנן: 'לא יחלל זרעו' - אין לי אלא זרעו, היא עצמה מניין... אמר קרא: 'לא יחלל' – לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל.

לפיכך, אם אלמנה נבעלה לכהן גדול – נעשית חללה ואסורה לכל כהן.

נקודה לעיון: דין "נבעלה לפסול לה"

הגמרא (יבמות סח.) אומרת שכל אישה שנבעלה לפסול לה – נפסלת לכהונה:

'ובת כהן כי תהיה לאיש זר' – כיון שנבעלה לפסול לה, פסלה.

לדעת רש"י (יבמות נז. ד"ה הואיל; ע. ד"ה נשיהם)ותוספות (טו. ד"ה מה) – הפסול הוא משום חללה:

היה נשוי כהן אישה ואוכלת בתרומה ונעשה פצוע דכא ובא עליה – לא תאכל בתרומה, דשוייה חללה דנבעלה לפסול לה.(רש"י)

לדעת הרמב"ם (איסורי ביאה יח, א) – הפסול הוא משום זונה:

מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה היא... בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להינשא לו איסור השווה לכל.

לדעת היראים (סימן לט) – "נבעלה לפסול לה" הוא פסול בפני עצמו:

ואם נבעלה לפסול לה... בלאו, ולאו משום שם חללה, דהא אמרינן: אין חללה מאיסור כהונה. אלא... דאמרינן ביבמות... 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר' – כיון שנבעלה למי שזר אצלה... פסלה לכל דיני כהונה.

שיטת הרמב"ם והיראים מבוססת על דברי הגמרא (קידושין עז:):"אין חללה אלא מאיסור כהונה בלבד", ולפיכך הם מבארים את פסול "נבעלה לפסול לה" מטעמים אחרים.

להרחבה: המשנה (קידושין ג, יב) מלמדת שוולד של חלל או של חללה – נעשה גם הוא חלל. לפיכך, מלבד שני האופנים שהזכרנו היוצרים חלל, כהן מוזהר גם שלא לבוא על בת של חלל או של חללה, שכן אף היא נעשית חללה.