מקור האיסור

בפרשת אחרי מות נאמר:

אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, אֲנִי ה'. (ויקרא יח, ו)

וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ. (שם, יט)

המדרש בספרא (שם) לומד מן הפסוקים שיש איסור בכל קירבה לעריות, אף אם אין זו הביאה עצמה:

'ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה' – אין לי אלא שלא יגלה, מניין שלא תקרב? תלמוד לומר 'לא תקרב'. אין לי אלא נידה בל תקרב בל תגלה, מניין לכל העריות בל תקרבו ובל תגלו? תלמוד לומר: 'לא תקרבו לגלות'.

האם מדובר באיסור תורה

לדעת הרמב"ם – זהו איסור תורה, שיש למנותו במניין המצוות:

שהזהירנו מקרוב לאחת מכל אלו העריות ואפילו בלא ביאה, כגון חיבוק ונשיקה והדומה להם מפעולות הזנות. (ספר המצוות לא תעשה שנג)

כל הבא על ערווה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונשק דרך תאווה ונהנה בקירוב בשר – הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר: 'לבלתי עשות מחקות התועבות' וגו', ונאמר: 'לא תקרבו לגלות ערוה', כלומר: לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערווה.(איסורי ביאה כא, א)

לדעת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, שם) – מדובר באיסור דרבנן, והדרשה היא אסמכתא בעלמא:

והנה הרב מצא הברייתא הזו המפורשת ותלה דבריו באילן גדול, אבל כפי העיון בתלמוד אין הדבר כן... כי אצלם זה האיסור מדרבנן... אבל אין זה עיקר מדרש בלאו הזה אלא קרא אסמכתא בעלמא.

הרמב"ן מציע שקירבה לעריות שלא בדרך ביאה אסורה, אף שאינה עצם המעשה, בדומה לאכילת "חצי שיעור" שגם בה יש איסור תורה:

או יהיה מן התורה, דכל דמתהני מאיסורא איסורא הוא כעניין בחצי שיעור.

נקודה לעיון: דין חיבוק ונישוק שלא בדרך תאווה

בדברי הרמב"ם (איסורי ביאה, שם) מפורש שהאיסור מן התורה הוא דווקא בחיבוק ונישוק בדרך תאווה:

כל הבא על ערווה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונשק דרך תאווה ונהנה בקירוב בשר – הרי זה לוקה מן התורה.

אמנם, הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן קכז) נשאל אם מותר לבעל למשש את הדופק של אשתו החולה כשהיא נידה, ופוסק לאיסור ואף מעלה אפשרות שמדובר באיסור תורה:

מסתברא שאסור... דאפשר דכל קריבה דאורייתא.

להרחבה: אבות דרבי נתן (פרק ב) מגדיר את האיסור כ"סייג שהתורה עשתה לדבריה", אולם מדברי מדרש שמות רבה (פרשת בא, טז) משמע שמעשים אלו אסורים מצד עצמם:

אמר הקדוש ברוך הוא: אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באישה, הריני תופשה ואין לי עוון, או שאני מגפפה ואין לי עוון, אני נושקה ואין לי עוון. אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אישה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר.