מקור האיסור

אף שבתורה מפורש איסור הבישול בלבד – "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כב, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא) – הגמרא (חולין קטו.-קטו:) לומדת בדרשות שונות שבבשר בחלב קיימים שלושה איסורים: בישול, אכילה והנאה.

הגמרא (חולין קטז.) מביאה דעה שבשר בחלב מותר בהנאה:

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, שנאמר: 'כי עם קדוש אתה', ונאמר להלן: 'ואנשי קדש תהיון לי' – מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה, אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה.

אולם דעה זו לא נפסקה להלכה.

האם איסור הנאה נמנה כלאו עצמאי?

הרמב"ם מונה שני לאוין בלבד:

שהזהירנו מבשל בשר בחלב. (לא תעשה קפו).

שהזהירנו מאכול בשר בחלב. (לא תעשה קפז).

לדעתו, איסור ההנאה אינו לאו עצמאי, אלא כלול באיסור האכילה:

ולמקשה שיקשה ויאמר: לאי זה דבר מנית איסור אכילתו ואיסור בישולו שתי מצוות, ולא תמנה איסור הנאתו מצווה שלישית. הנה ידע המקשה שאיסור הנאה אין ראוי שיימנה מצווה בפני עצמה, מפני שהוא ואיסור אכילה ענין אחד. שהאכילה מין ממיני ההנאה.(שם)

הרשב"ץ (זוהר הרקיע, עו; חשבון מניין המצוות) חולק וסובר שאיסור הנאה נמנה כלאו נפרד.

נפקא מינה

לפי הרמב"ם (מאכלות אסורות ח, טז)– יש מלקות רק על אכילה, ואילו הנהנה מבשר בחלב אינו לוקה:

כל מאכל שהוא אסור בהנאה, אם נהנה ולא אכל... אינו לוקה.

לפי הרמב"ן (השגות לספר המצוות, שורש ב)– יש מלקות אף על הנאה מבשר בחלב:

וכן אוכל בשר בחלב והנהנה ממנו – לוקין הם.

נקודה לעיון: שיטת הרמב"ם בגדר איסור ההנאה

כאמור, לדעת הרמב"ם, במאכלים האסורים באכילה ובהנאה – יש מלקות רק על אכילה, אך הנהנה אינו לוקה.

הרמ"ך (בהשגותיו לרמב"ם, שם) תמה על כך:

כיון ד'לא יאכל' משמע איסור אכילה ואיסור הנאה, למה אינו לוקה בהנאה כמו באכילה?

שיטת הרמב"ם מבוססת על שתי הנחות:

א.ההנאה אינה אסורה בפני עצמה, אלא היא נלווית לאיסור האכילה:

שבשר בחלב לא נאסר בהנאה אלא מחמת שאסר הכתוב אכילתו... ואין בו פסוק האוסר אכילתו ופסוק האוסר ליהנות בו, אלא שני הדברים יחד הם איסור בשר בחלב. (פירוש המשנה לרמב"ם כריתות ג, ד)

ב.יש מלקות רק על האיסור העיקרי, ולא על איסורים הנלווים אליו.

להרחבה:הרמב"ם (מאכלות אסורות ט, ג-ד) פוסק כדעת רבי עקיבא (חולין ח, ד) שמן התורה האיסור הוא דווקא בבשר בהמה, אך חיה ועוף אסורים מדרבנן בלבד – "כדי שלא יפשעו העם ויבואו לידי איסור בשר בחלב של תורה". על פי זה פוסק הרמב"ם, שחיה ועוף בחלב אסורים באכילה בלבד, אך אינם אסורים בהנאה ובבישול.